<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער רביעי סי"א</h1>
<h2>דף מב.</h2>
בירך על הפרפרת שלפני המזון פוטר את הפרפרת שלאחר המזון. יש מי שבאר שפרפרת זו היא פת הבאה בכסנין וכיוצא בזה מן הדברים שמברכין עליהם בורא מיני מזונות, ואם בירך אותו שלפני המזון פוטר את הפרפרת שלאחר המזון אחר שברכה אחת לפניהן, ואין הפת פוטר אלא מה שנאכל בתוך הסעודה. ורבנו שמואל פי' פרפרת שלפני המזון כגון פרגיות ודגים, ושלאחר המזון הם כסני שמועילין ללב. והראשון נראה עיקר. והר"ם לא הביא זה. ויראה לי שזה חסרון וטעות סופר הוא. וכתב הר"ם ברך על הפת פטר כל הפרפראות שאוכלין בהם הפת ומיני תבשיל ופירות וכיוצא בהן אבל אם ברך על הפרפרת לא פטר את הפת. בירך על מעשה קדרה פטר את התבשיל, בירך על התבשיל לא פטר את מעשה הקדרה. ורבים מגדולי המפרשים בארו פסק זה ואמרו, שכל דבר שהוא עיקר הסעודה פת פוטר אותו מברכה שלפניו, לפיכך ברך על הפת פטר את הפרפרת הנאכל בתוך הסעודה, וכל שכן שהפת פוטר את מעשה קדרה. אבל ברך על הפרפרת לא פטר את הפת אבל פוטר הוא את מעשה קדרה שהרי ברכותיהן שוות שעל שניהן מברך בורא מיני מזונות. והרב בעל השלמה כתב ברך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שבתוך המזון, כשלא אכל פת אלא מעשה קדרה. אבל אם אכל פת, הרי אמרו ברך על הפת פטר את הפרפרת, אפי' פרפרת הבאה בכסנין, אם באה לאחר המזון פת פוטר אותה. וכל שכן מעשה קדרה, מפני שהפרפרת היא מין פת ומעשה קדרה לשובע הוא נאכל.
